שִׁבְעָה בָּנִים בַּמִּשְׁפָּחָה
יוֹם רִאשׁוֹן, יוֹם שֵׁנִי, יוֹם שְׁלִישִׁי, יוֹם רְבִיעִי,
יוֹם חֲמִישִׁי, יוֹם שִׁשִּׁי ו... שַׁבָּת.
בֹּקֶר אֶחָד, לֹא בָּרוּר בְּאֵיזֶה יוֹם זֶה הָיָה,
הִתְעוֹרֵר יוֹם רְבִיעִי וּפָצַח בִּצְעָקוֹת:
"מָה, זֶה לֹא תּוֹרִי הַיּוֹם? נִמְאַס לִי לְחַכּוֹת!
לָמָּה אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִחְיוֹת לְפִי הַסֵּדֶר?
זֶה לְגַמְרֵי לֹא בְּסֵדֶר"!
הִסְתַּכְּלוּ הָאַחִים הַהֲמוּמִים זֶה בָּזֶה,
אֵינָם מְבִינִים מַה יּוֹם רְבִיעִי רוֹצֶה.
למה התמרד יום רביעי? כיצד הגיבו האחים לבקשתו המוזרה של אחיהם, וכיצד פתרו לבסוף את בעייתם?
סיפור זה הנו משל לילד שרוצה להיות אחר, אולי כי אינו מעריך את עצמו מספיק, אך בזכות העזתו והודות לאחווה ולהתחשבות מצד אחיו, מוצא לבסוף את המיוחד שבו.