הּוא מַצְחִיק, הּוא אַּמִיץ, הּוא נָדִיב וּמֻכְשָׁר.
לִפְעָמִים שַׁכְחָן, יַלְדּותִי וְנִמְהָר.
הּוא נֹושֵׂא אִּתֹו אֹוצָר, נִּסָיֹון שֶׁל שָׁנִים,
שֶׁכֻּלֹּו סִיּפּורִים מּוזָרִים וּמְשֻׁנִּים.
מבחוץ הוא נראה כמו סבא. מבפנים יש לו נפש של ילד.
הוא נלחם בפחדים בלונה פארק ובאויבים רחוקים בלב ים. כדי להספיק לעשות הכול הוא לעולם לא ישן, ובשעות הפנאי הוא מתעקש לשיר, אף-על-פי שאפילו ראש הממשלה הוציא צו מיוחד שדורש מהזייפנים להפסיק...
אבל יותר מכול (אולי חוץ מהשמן הסודי שלו) הוא אוהב את הנכדים.
בתוך כל סבא מסתתרים להם סיפורים מופלאים שממתינים להזדמנות לצאת לאור. אלה הסיפורים של סבא יעקב.