שושה, כלבה קטנה בעלת "עיניים מדברות", מספרת על הקשר המיוחד בינה ובין עודי, הצעיר שהציל אותה מידיהם של קבוצת ילדים. ההסתגלות ההדדית זה לזה, הסבלנות הרבה של עודי למעלליה של שושה וגם קנאה... כן, קנאת נשים – כל אלה ואירועים נוספים, שמחים ועצובים, הופכים את דמותה של שושה לאנושית כל כך, גם אם אינה מתכחשת להיותה כלבה.
אגנס קרטס עוסקת בכלבנות באופן מקצועי. היא מספרת על הרקע לכתיבת הספר: "כשליוויתי את הקשר בין עודי לשושה, הבנתי משהו חדש. למדתי שכלבים לא רק מגיבים לאהבתנו ומרצים אותנו, אלא הם גם שותפים פעילים ביצירת הקשר החד-פעמי שנרקם עם בעליהם. את הגילוי הזה ביקשתי לבטא בסיפור האישי על עודי בני, וכלבתו שושה".