... עוד מימי ילדותי הרחוקה ועד היום מהדהד באוזני שיר געגועים שהייתה שרה אמי: "קום ישראל קום אהיים, אין דיין שיינעם לאנד אין דיין", אותו תרגמתי בשינוי קל: "קום ישראל והביתה שוב, קום, ולארצך היפיפייה שוב". מלים אלו היו למעשה לקול הפנימי שניווט את דרכי בחיים בכל מאבקי וחוויותי, ובעיקר בתלאות אשר עברתי בתקופה הרת גורל זו לעמנו כולו, של מלחמת העולם השנייה, השואה והתקומה שלאחריה: לקום ולעשות מעשה, לקום - והביתה לשוב. לשוב אל אמי, אל מולדתי ואל שורשי משפחתי.
***אזל***