הַטּוּ אֹזֶן לַדְּמָמָה
הַטּוּ אֹזֶן לַשֶּׁקֶט וְלַדְּמָמָה,
בָּרַת דַּעַת הִיא, נְבוֹנָה וַחֲכָמָה.
מַקְּדוּ מַבָּט בְּעֵין הַסּוּמָא,
חָשָׁה הַכֹּל, דָּבָר לֹא מְדַמָּה.
הַקְשִׁיבוּ הֵיטֵב לַעֲרַל אָזְנַיִם וְלַחֵרֵשׁ,
הוּא בַּעַל מִשְׂכָּל גָּבוֹהַּ, אֵינוֹ טִפֵּשׁ,
וְאַל תָּקֵלּוּ רֹאשׁ בִּכְבַד הַפֶּה,
מֹחוֹ חַד וְחָרִיף, כְּלָל לֹא רָפֶה.
וְכִי לְמִי נְחוּצוֹת אֵלֶּה הָעֵצוֹת,
שֶׁבְּשִׁשִּׁים שָׁנָה חוֹלֵל נִפְלָאוֹת,
מִפְּנֵי שֶׁהַשְּׁתִיקָה רוֹעֶמֶת בְּלַחַשׁ
וַעֲלוּלָה לְהִתְפָּרֵץ כְּלַבַּת הַר גַּעַשׁ.
כִּי הֶחְלַפְנוּ נְשָׁמָה יְתֵרָה וְלֵב רָגִישׁ
בְּעֵץ תַּרְשִׁישׁ וּבְאֶבֶן חַלָּמִישׁ.
מְמַדֵּינוּ צָמְחוּ לְגֹדֶל הַבַּטְנוּן,
שָׁמַנּוּ כַּאֲוָז, בָּעַטְנוּ כִּישׁוּרוּן.
הִמְצֵאנוּ תּוֹרָה כַּלְכָּלִית מִן הַסְּרָטִים,
מוֹדֶל יִחוּדִי שֶׁלֹּא הָגוּ הַכַּלְכְּלָנִים.
מַדַּד הַצְּרִיכָה יוֹרֵד וְהַמְּחִירִים נוֹסְקִים,
וְלָמָּה לְהַסְבִּיר אִם הַסּוֹבְלִים אִלְּמִים.
הַצָּעִיר כָּמוֹהוּ כִּמְבֻגָּר, כְּקָשִׁישׁ,
הָפַךְ מִזְּמַן לְעֵץ לָבוּד, לְאָדִישׁ.
יְדִיעָה מַרְעִישָׁה בִּכְלֵי הַתִּקְשֹׁרֶת
הָפְכָה מִזְּמַן לִסְחוֹרָה מְיֻשֶּׁנֶת.
כִּי אִם בִּפְלִילִים נֶחְקָר נָגִיד,
עַפְעַף אִישׁ מֵאִתָּנוּ לֹא מֵנִיד,
וְכַאֲשֶׁר קָסָאמִים נוֹפְלִים בַּעֲשָׂרוֹת,
לֹא נוֹרָא, אוֹמְרִים, צַפּוּ לְעוֹד מֵאוֹת.
נִכְנַסְנוּ לְתוֹךְ בָּלוֹן אֲוִיר לְתוֹךְ הַמַּיִם,
שֶׁבְּתוֹכוֹ קָשֶׁה לַעֲמֹד עַל הָרַגְלַיִם,
וְהַשְּׁאֵלָה: הֲנוֹתָר לָנוּ עוֹד זְמַן?
מְעַט מְאֹד, עַד שֶׁיֶּאֱזַל הַחַמְצָן.
כִּי הַדְּמָמָה לֹא עוֹד תִּשְׁקֹט וְהַסּוּמָא יִבְעַט,
כְּבַד הַפֶּה יְדַבֵּר וַעֲרַל הָאֹזֶן יְבַקֵּשׁ הֶסְבֵּר,
וְעַם יִשְׂרָאֵל יַעֲמֹד שׁוּב לַמִּבְחָן, לְנִסָּיוֹן,
הַאִם יוּכַל לַחֲצוֹת בְּשָׁלוֹם אֶת הָרוּבִּיקוֹן.