"שלושה בצל העבר" - ביקורת מאת אריק בלום

הוצאת ספרים : אוריון
תאריך הפקה: שנת 2022

"שלושה בצל העבר" הוא רומן משפחתי-פסיכולוגי בשילוב רומן היסטורי המתאר את חייהם של יהודים בפולין ובלבנון החל מתחילת המאה ה-20, הגירתם של ציונים מהפכניים לפלשתינה והקמת קיבוץ, ותהליך התבגרותם של גיבורי הרומן על רקע אתגרים פוליטיים וחברתיים של מדינת ישראל עם הקמתה ועד היום.
זהו רומן עוצמתי וסוער המתרחש בתקופה סוערת בעולם כולו, ויש בו אהבות אסורות, בגידות, אנטישמיות פולנית, ניצול איכרים בפולין על ידי בעלי האחוזות, סוציאליזם ציוני ודילמת "העם הנבחר", הקמת תנועת גורדוניה בגליציה (שנת 1929), והגירת יהודים מפולין לארץ ישראל ובעיקר לארה"ב.
העלילה מתרחשת בעיקר בקבוצת חורש, שהוקמה בשנת 1936 על ידי ציונים מהפכניים מפולין.
"גויים למדו לשנוא אותנו, לימדו אותם כי אנחנו רצחנו את ישוע..." (עמוד 21).

הרומן מתאר את החיים הקשים בקיבוץ, את האינטריגות והרכילויות, את בית הילדים וטראומת הניתוק מההורים – נושא שהטריד והביא למחלוקות קשות בתוך הקיבוץ, ואת הקושי ליצור חברת מופת.
החברה הקיבוצית האליטסטית, "מלח הארץ", שהיתה למושא הערצה וקנאה בתקופת ילדותי, מוצגת ברומן בעיקר כחברה מאצ'ואיסטית, שלילית ודוחה.
"בצבא, הקיבוצניקים הם הכי טובים. הולכים ליחידות הכי קרביות" (עמוד 88).
"יש תמיד לשונות רעות, מלאות ארס, המחפשות השכם והערב היכן יטפטפו את ארסן"(עמוד 90).

גדי, אביתר, ודודי, שלושת גיבורי הספר חיו במהלך ילדותם בקיבוץ, שניים מהם כבני הקיבוץ, והשלישי, שהגיע ללא משפחתו לקיבוץ אחרי שהוברח בגפו ארצה מסוריה לפני קום המדינה, שהה שם מספר שנים.
שלושתם חוו את חווית הגידול במסגרת החינוך המשותף בקיבוצם. שני בני הקיבוץ העבירו את מרבית יומם, מיום לידתם, בבתי ילדים ונפגשו עם הוריהם לשעתיים שלוש ביום.
השלישי הגיע מאוחר יותר, אבל זכה למשפחה מאמצת ולחברות בחברת הילדים.
במהלך ילדותם חוו הילדים חוויות רבות, חלקן חיוביות, אך חלקן קשות, שהותירו צלקות למשך כל החיים.

הרומן מציג את סיפורם האישי והשונה של כל אחד משלושת הילדים, שגדלו ביחד בחדר הילדים של הקיבוץ, ואת תהליך התבגרותם והתפתחותם לכיוונים שונים לגמרי. אל שלושת הגיבורים מצטרפות ברומן נשותיהם ודמויות רקע רבות נוספות, מה שהופך את העלילה למורכבת ומעט מסובכת.

גדי, הצטיין בלימודיו, למד רפואה והתקדם עד לתפקיד של רופא אונקולוג ומנהל מחלקה בבית חולים.
הוא התחתן עם יעל, שנפטרה בהמשך מהתקף לב.

אביתר, פנה ללימודי ההנדסה והפך ליזם קיבוצי מצליח ומנהל מפעל. הוא השתלטן, הנהנתן והשחצן שבחבורה, והיחידי שנותר בבגרותו בקיבוץ. הוא התחתן עם דפנה שנפטרה בהמשך ממחלה סופנית.

דודי, ילד החוץ שהגיע בהברחת ילדים מלבנון בשנת 1945, גדל והתחנך בקיבוץ לאחר שנקלט במשפחה מאמצת. בהמשך, לאחר מות אביו, דודי חזר לחיות עם משפחתו בעיר תל-אביב, התמחה במכונאות רכב ופתח מוסך מצליח. דודי התחתן עם מרים, שנפטרה בהמשך ממחלה סופנית.

שלושת הגברים בשנות השבעים המאוחרות שלהם מחדשים קשר לאחר עשורים רבים של נתק.
שלושתם אלמנים. שלושתם חווים את משבר החיים ללא בנות זוג, והבדידות גורמת לחידוש הקשר ביניהם.
האם יצליחו לפתוח דף חדש? האם יוכלו לקיים חברות המשכית גם לנוכח משקעי עבר מימי ילדותם?
"אני לא יכול לשכוח, אביתר, את כל הפעמים שפגעת בי ואותך, דודי, שהערצת את אביתר ופעלת כעושה דברו" (עמוד 163).
הספר מסתיים בפרקי ווידויים של שלושת הגברים המבוגרים, סודות אפלים נחשפים ומעגלים נסגרים.
השלושה נפגשים בסדירות, אך משקעי העבר מטילים את צילם. שלושתם מחליטים להצטרף ביחד לדיור מוגן. "אני מתכוון לעבור לדיור מוגן. לבד אני מרגיש אבוד" (עמוד 245).
אילנה, חברת ילדות מהקיבוץ, חוזרת לתמונה ולהיכרות מאוחרת עם גדי, ומאפשרת לסיפור להסתיים במילים: "חזרנו למקום שבו התחלנו" (עמוד 264).

מעבר לסיפור האישי, המחברת מתייחסת ברומן לסוגיות פוליטיות-חברתיות מהותיות, שהשפיעו על התפתחות החברה הישראלית בתחילת המאה ה- 20 וחלקן רלבנטיות גם היום:
- אנטישמיות גוברת בפולין בתחילת המאה ה- 20 ודילמת ההגירה לישראל.
- קשיי העלייה הבלתי ליגאלית לארץ ישראל בתקופת המנדט, וקליטת ילדי מוברחים בקיבוצים.
- ביקורת על המערכת הרפואית ואוזלת ידה בטיפול בחולי הסרטן.
- דילמה המתייחסת לאתיקה רפואית הקשורה לאמירה של רופא לחולה סופני ומשפחתו.
- דילמת שלטון הכיבוש על שטחי יהודי ושומרון, פגיעה בזכויות הפלסטינים ובדמוקרטיה הישראלית.
- קשיי ההסתגלות של עולים חדשים ביישוב העירוני בארץ ישראל.
- סוגיית גיוס בנות דתיות לצבא.
- התמודדות עם הזיקנה: יציאה לפנסיה, התאלמנות, התנדבות, זוגיות מאוחרת, מחלות, דיור מוגן.
- קשר בין-דורי, בין האדם המבוגר לילדיו ונכדיו.
- יחס שלילי ומוטעה כלפי טבעונים. "לא חסרים משוגעים בעולם" (עמוד 158).
- הכללה גזענית ומוטעית על הבדל בין אשכנזים ומזרחים. "אנחנו האשכנזים לא יודעים לתת לבן שיחנו
  תחושה שהוא רצוי ונאהב כמו שהמזרחים יודעים" (עמוד 165).
- פקקי התנועה המציפים את רחובות העיר תל-אביב והיעדר מקומות חנייה.
- התנהגות אלימה בכבישים.
- השכל לעומת הרגש המעורבים בקבלת החלטות גורליות בחיים.
- אלימות במשפחה והטרדה מינית מצד אדם מקורב.
- הפרטת הקיבוצים.
- מורכבות הקשר הזוגי בין אישה יהודייה וגבר ערבי.
- ניצול עובדים ופערי שכר גדולים בין מנהלים ועובדים ושחיתות בהסתדרות.

הספר כתוב בשפה יפה, העלילה זורמת ומעוררת עניין, קיימת התפתחות של הדמויות מהילדות ועד הבגרות המאוחרת, ויש בטקסט מעברים לסירוגין בין הדמויות ובין תקופות.
יש ברומן עומס של אירועים ורעיונות הגורם לעומס שמעט מכביד, אך לא פוגם באיכות היצירה הספרותית.
העלילה מלווה באירועים טראגיים שחווים כל הגיבורים ברומן, כל אחד וסיפורו האישי – לא אחשוף ספויילרים... "חוויות רעות יותר דומיננטיות מחוויות טובות" (עמוד 252).

אני ממליץ בחום על הספר הזה, ובשל מורכבותו אני מציע לקרוא את הטקסט עם סבלנות ואורך רוח.
אני מאוד נהניתי מהסיפורים האישיים, מהרקע ההיסטורי ומהתובנות המופיעות לאורך כל הספר.

לקניית הספר לחץ כאן