יש גילוי נאות שכמוהו כווידוי. יש גילוי נאות של תודה, או, אם לדייק, כהודיה, שהיא תודה המועשרת בתוסף, אשר בהעדר חלופה לכינויו אכנה אותו- תפילה. הגילוי שלי הוא מהסוג השני. הגעתי אל הוצאתכם הודות להמלצתה החמה של המאיירת המחוננת, יונת קציר, שאיירה, למזלי ולהוקרתי האין סופית, את ספר השירים לילדים- "ילד טוב קיבוץ"- שהוצאתם אותו לאור בחמסינים הגדולים של האביב. התהליך היה קצר, חלק, שקט. החוזה שחתמתי עליו היה הוגן מאין כמוהו, שקוף. לא היו בו כלל אותיות קטנות, קשות או בלתי אפשריות לקריאה: לא היה בו דבר עמום, אשר בחוזים רבים הוא מעומעם בכוונת מכוון, כדי ליצור אפשרות לפירוש כך או כך. לא. החוזה שלכם הוא מופת של הגינות. שיתפתם אותי בכל שלב. ערכתם את הספר במקצועיות, בקפידה, בתבונה וברגישות. השכלתם, היטבתם ואף הפלאתם לנכש ממנו עשבים שוטים, ככל שהיו בו, ועל כך בפרט ועל הכל בכלל אני אסיר (משוחרר) תודה לכם.
בכבוד ובהודיה
אברהם שרון
סבא של עידן, שיר ויערה, שלהם מוקדש הספר, ובעצמי "ילד טוב קיבוץ"- במירכאות ובלעדיהן.
קיבוץ רשפים