לאורלי היקרה וצוות הוצאת אוריון.
"ואני בכלל לא התכוונתי" כמאמר הקלישאה אבל אופס, יצא ספר.
המעבר בין לכתוב ספר כך סתם למזכרת לבת הקטנה ובין להוציאו לאור הוא מעבר קצר ומעצים מאין כמוהו.
צריך לרצות אבל יותר מכל צריך שיאמינו בך.
יש הרבה סופרים והרבה הוצאות לאור אבל צריך את האחת שתיתן כתף ותאמין.
ובכן, בסוף גם הגברים יולדים, אמנם לא ילדים ולא בכאב כה גדול אבל גם ספרים גורמים לדפיקות לב מואצות וגם לקשוחים שביננו היתה דמעה קטנה ברגע ההשקה.
תודה על "הלידה" ומי ייתן ש"הרך הנולד" גם ילך וירוץ במהרה.
שי אנגלר